התחנה טחינה” – הספר שגרם לטום לבקש כרובית עם סילאן וכוסמת”
גילוי נאות – את הספר “התחנה טחינה” קיבלתי לעיון מחבר לעבודה, החבר הזה (א’) הוא חבר של הסופר והיוצר של הספר, עידן הלר.
ברור שהסכמתי ! אני הרי מטפחת בבית תולעת ספרים קטנה שצמאה לכל פיסת נייר חדשה שכתוב עליה משהו ומצוייר עליה ציורים. הכנסתי לתיק, והודעתי לטום שהבאתי לו מתנה מהעבודה, הו – השימחה והצהלה.
קבענו שהערב זה הסיפור היחיד שאני מקריאה לו לפני השינה (בד”כ מדובר בלפחות שלושה ספרים שונים, מיותר לציין שהוא מכיר את כולם בעל-פה, אותם אני נאלצת להקריא שוב ושוב עד שהפיהוקים הופכים למביכים ואני זוכה למבטים נואשים).
הדבר הכי מעניין שקרה בעקבות הספר התרחש דווקא מספר ימים לאחר מכן, בבילוי המשותף והאהוב: הביקור השבועי ב”סופר-דופר” (עיין ערך:סופרמרקט) פתאום בנוסף לרשימת הדרישות הקבועה שכוללת בין היתר במבה, בננות וקורנפלקס שאני מקבלת בנחרצות וללא כל יכולת ניהול משא ומתן, נדרשתי לסור למדפים שבדר”כ נטושים ואותם אני טורחת לפקוד רק כשאני לבד – מדפי הקטניות! הילד ביקש כוסמת ובורגול וגם לא לשכוח “כרובית עם סילאן”. ותודה לעידן שהצליח לעשות מה שאני מנסה (בכישלון חרוץ) לעשות כבר למעלה משלוש שנים.
הספר, המורכב מאוסף סיפורים קצרים, מצית את הדמיון בכך שמאניש מאכלים בריאיים ומאפשר להם להיות מגניבים חמודים ומעניינים, הסיפורים כולם מתרחשים בביצה המקומית שלנו – ארץ ישראל היפה. בסיפורים תפגשו את סילאן, קינמון, את חיטה מלאה וגם כמה דגים מהים התיכון שעבודי הדייג מיפו יצא לדוג בבוקר.
על האיור המשובח הופקדה המאיירת יפעת פטררו שנתנה לכל מאכל פנים ואישיות בצורה כל כך מדוייקת – אם עד עכשיו בורגול ניראה כמו ערימת גרגירים משעממת ,No more ! מעכשיו בורגול הוא החבר ה”קול” הזה של הורים, זה שמגיע לביקור ומספר הרבה סיפורים מגניבים.
בהוצאת “החממה” . 64.00 ש”ח .
לעמוד הפייסבוק של הספר – כאן
הצצה קטנה לכמה מהסיפורים שתמצאו בספר :
“רַכֶּבֶת מַשָּׂא מֵרְחובות נָסְעָה דֶּרֶךְ רִאשׁון לְעֵבֶר הַצָּפון. בַּקָּרון הָרִאשׁון הִיא הובִילָה לִימון שֶׁעושֶׂה לִי חָמוּץ בַּלָּשׁון. קָרון מִסְפַּר שְׁתַּיִם הָיָה מְכַל מַיִם, בַּשְּׁלִישִׁי הָיָה שֻׂמְשׂוּם טָרִי. בַּקָּרון הָרְבִיעִי – פֶּטְרוזִילְיָה וְשׁוּם שֶׁכֻּלָּם כְּבָר יודְעִים שֶׁבָּרִיא. רַכֶּבֶת מַשָּׂא צָפונָה נָסְעָה דֶּרֶךְ רִאשׁון נָסְעָה וְנָסְעָה… וַאֲנִי בָּרַכֶּבֶת יושֵׁב וּמְחַכֶּה שֶׁהַטְּחִינָה תִּהְיֶה מוּכָנָה”.
“לְסָבְתָא גְּדולָה יֵשׁ סוד מְעֻלֶּה, שֶׁהִבְטִיחָה הִיא שֶׁרַק לִי תְּגַלֶּה. לְסָבְתָא גְּדולָה יֵשׁ תְּמוּנות בַּמִּזְנון, בִּשְׁבִיל סָבְתָא גְּדולָה אֲנִי יֶלֶד גָּאון. וּכְשֶׁסָּבְתָא תַּסְכִּים לְגַלּות אֶת הַמַּתְכּון -יִהְיוּ לִי הֲמון עוּגִיּות קִנָּמון! “
“כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם מְטַפְטֵף, אֶצְלִי בַּסִּיר מַתְחִיל הַכֵּיף.אֶחָד-אֶחָד הֵם מְקַפְּצִים אֶל תּוךְ הַמַּיִם הָרותְחִים. יְשִׁירות מֵהַגִּנָּה – מַר תַּפּוּחַ אֲדָמָה, הַבָּטָטָה, הַקִּשּׁוּא, “אַבָּא! תַּעֲשֶׂה לִי פוּוּוּוּ”.
Comments